אפקט החממה עפי"ר מתואר כתוצא המתרחש בתוך מבנה סגור אשר הקיר או הגג שלו בנויים זכוכית או חומר אחר השקוף לאור.
האור החודר למבנה, נבלע בקירות ובגופים הנמצאים בתוך המבנה - כתוצאה מכך, הקירות והגופים מתחממים ופולטים קרינה. הקרינה הנפלטת מן הגופים, הינה בעלת אורך גל שונה מאורך הגל של הקרינה הפוגעת. (נכנה אותה "קרינת חום").
בשל השוני באורך הגל של "קרינת החום" לעומת אורך הגל של קרינת אור נראה, "קרינת החום" אינה יכולה לחדור ולצאת מבעד לזכוכית, שכן הזכוכית שקופה למעבר קרינת אור אך אטומה לקרינות אחרות ! התוצאה : קרינת החום נכלאת במבנה ומוסיפה לחממו.
בדומה, האטמוספירה, שקופה לשטף אור השמש ואטומה לקרינת חום. אטימות זו - תלויה בכמות CO2 ובגזים אחרים (גזי חממה) המצויים בה. כך קרינת השמש הפוגעת באדמה, נשארת כלואה בתחומי האטמוספירה ומוסיפה לחמם את כדור הארץ. ככל שריכוז גזי החממה גבוה יותר - התהליך חריף יותר.