תורת היחסות הכללית - השניה בין שתי תורות מהפכניות אשר חוללה שינוי מהותי בהתייחסות למושגי המרחב והזמן. מחוללה, אלברט איינשטיין ב-1915.
התורה עוסקת בכוחות הכבידה ובמבנה הגיאומטרי של המרחב-זמן.
לפי תורת היחסות הכללית, המסה "מעקמת" את המרחב - כלומר, למרחב-זמן אין את המבנה הגיאומטרי הצפוי, כי אם הוא בעל מבנה גיאומטרי שונה ועקום באופן שהוא "שקוע" ומעוות באיזור בו שוכנת מסה.
בגלל עקמומיות זו של המרחב - גוף "המתחלק" במרחב כזה אל התחום ה"שקוע", כמוהו כגוף הנמשך בגרוויטציה אל המסה, יוצא איפוא שכוח הגרוויטציה, אינו אלא ביטוי של המבנה הגיאומטרי של המרחב-זמן.
בנוסף, לפי תורת היחסות הכללית, קיימת שקילות בין משיכת כבידה לבין תאוצה, כלומר - הכוח הפועל על גוף מואץ, הוא שקול לכוח שהיה פועל על הגוף לו היינו מציבים לידו מסה - במקום להאיצו.
לתורת היחסות הכללית, יש הרבה תוצאות מפתיעות ובלתי צפויות, אחת התוצאות המפתיעות למשל היא, כי קרני האור עוברות במסלול עקום ומוטה במסען בסמוך לגוש חומר מסיבי (כמו השמש) כלומר, קרני האור נמשכות למסה חומרית ! (תופעה זו אושרה בניסוי). עוד, תורת היחסות הכללית ניבאה את קיומם של חורים שחורים - ואכן, קיימות עדויות מוצקות לקיומם של חורים שחורים במקומות רבים ביקום.