ככלל, היתוך גרעיני ("חם") הוא תהליך בו מתמזגים אטומים ויוצרים אטום חדש בעל גרעין גדול יותר, תהליך זה משחרר הרבה אנרגיה אך גם דורש השקעת אנרגיה רבה למימושו, היתוך מסוג זה מתבצע באופן ספונטני בשמש, אך גם באופן מלאכותי ובלתי מבוקר בפצצות מימן. היתוך כזה אם יצליח להתבצע בתנאים מבוקרים יהא הפתרון לבעיית האנרגיה של האנושות.
"בהיתוך קר" - לפי הנטען, מתקיים תהליך של היתוך גרעיני המפיק אנרגיה, וכל זה מתרחש בטמפרטורת החדר.
הכימאים האמריקנים פונס ופליישמן הודיעו ב-1989 במסיבת עיתונאים כי בתהליך של אלקטרוליזה בתיווך מים כבדים ומתכות מיוחדות (פלדיום). קיבלו עודפי אנרגיה אותם יחסו להיתוך גרעיני.
קהילת הפיסיקאים הסתייגה ובתוך זמן קצר הוברר שמעבדות אחרות רבות בעולם אינן מסוגלות לחזור על הניסוי. ב-1994 הצליחו חוקרים בארה"ב, (בראשות צבי שקדי) לשחזר את הניסוי ולגלות את הטעויות בהנחות החישוביות הגלומות בו.