תפיסה אמנותית מהמאה ה-20 אשר בניגוד לתפיסה המסורתית של פסל או מוצג אמנותי הניצב בפני עצמו, מתייחסת לסביבה - "מיצב" הוא דרך של פיסול המתייחס לחלל שבו הוא מוצב ורואה בו חלק ממנו.
במיצב "מציבים", דבר מה במרחב, יש מיצבים לחלל פתוח, ויש לחלל סגור. במיצב תמיד מובא בחשבון החלל, מידותיו צבעיו והמרקם שלו.
הצופה אף הוא מרכיב מרכזי במיצג ונקודת המבט שלו היא חלק מהיצירה, לעיתים יש מסלול צפייה מוגדר או נקודת תצפית מעניינת. הצופה "מוזמן" להיות חלק אינטגראלי במיצב, להסתובב בו ולחוות אותו.