חסידות, זרם ביהדות אשר מזהים את ראשיתו עם הבעל שם טוב החל ממחצית המאה ה-18.
החסידות התפשטה מפולין, אל כל מזרח אירופה.
היסוד הנפשי להתפתחותה, נעוץ במצבם הכלכלי, דתי, והבטחוני העגום של היהודים באותה עת - פוגרומים, וגזרות ת"ח ת"ט.
הבעל שם טוב, הביא עימו מסר של תקווה ליהודים הפשוטים - לפיו כל יהודי יזכה בגאולה, אם יעבוד את אלוהיו בשמחה כפי יכולתו, למרות שאינו בקיא בתורה. מסר זה סחף עימו אנשים, הפיח תקווה ועורר התלהבות.
ביסוד המחשבה החסידית כמה עיקרים :
הדבקות - קישור לאלוהים כל העת.
הצדיק - אדמו"ר, כמנהיג רוחני בו צריך החסיד לדבוק, והוא כחוליה המקשרת בין הקב"ה לחסידים.
גשמיות - נגד הסגפנות, בעד השמחה.
אהבת ישראל - באשר הוא ישראל.
הגאולה - הורחבה, גם לגאולת הפרט דרך השמחה ושיפור מצבו האישי.