המונאדולוגיה היא תורתו המטאפיזית של הפילוסוף בן המאה ה-17 גוטפרד וילהלם לייבניץ. מטרתה של תורה מטאפיזית היא לתאר את העומד בבסיסו של העולם ואת הישים הנמצאים בו. עפ"י המונדולוגיה בבסיסו של העולם עומדות יחידות בסיסיות ראשניות (כמו האטומים), המונאדות. מונאדות אלה אינן חומריות, הן בלתי משתנות והן מסונכרות מראש בהרמוניה ועל כן אין צורך בקשרים סיבתיים או אחרים ביניהם; פילוסופים שבאו אחרי לייבניץ ביקרו את תורתו זו וטענו שאין הסבר כיצד היא מתיישבת עם העולם כפי שאנו מכירים אותו מהמדע, ושהיא דוגמטית.
(בן גרשון)