דיסוננס קוגניטיבי - מצב פסיכולוגי, בו חווה האדם תחושה לא נעימה של "דיסהרמוניה" (דיסוננס) הנובעת מקונפליקט בין מצבים ועמדות שונות שלו.
תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, הוצעה בשנות ה-50 של המאה ה-20 ע"י לאון פסטינגר.
לפי הנטען, העקביות היא מרכיב חשוב בתחושה של האדם, חוסר עקביות נגרמת כאשר הפרט פועל בניגוד לעמדותיו. מצב זה, של חוסר עקביות - מעורר תחושת אי נוחות - דיסוננס.
תחושת אי הנוחות, בתורה, תביא את הפרט לשנות את עמדותיו וזאת כדי להפחית את הדיסוננס. שינוי העמדה יכול להיות, עיצובה מחדש באופן שיצדיק את הפעולה או ההיפך, שינוי שיצדיק שלילת הפעולה מכל וכל.
לתיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, תימוכין אמפיריים רבים.