היהודי הנצחי, דמות מן האגדה והמסורת הנוצרית.
על פי האגדה, בעת מסעו של ישו אל צליבתו, בעודו נושא את הצלב הכבד, ביקש לנוח מעט בחצרו של יהודי, היהודי סירב ולא נעתר לבקשת ישו לנוח ואף האיץ בו לצאת אל מסעו האחרון, בצאתו אמר ישו ליהודי כי נע ונד יהיה עד לשובו (של ישו).
האגדה, מקורה במאה הרביעית, הופצה באירופה במאה ה-13 ע"י נזיר צרפתי והשתרשה מאוד באמונה ובמסורת הנוצרית.
סיפור המעשה שימש כר נרחב ותשתית איתנה לפורענות, שנאה, הסתה וגזירות נגד היהודים במהלך השנים.