פדיון הבן - החובה אצל היהודים לפדות את הבן הבכור הנולד בהגיעו לגיל שלושים ימים - בתמורה לחמישה שקלי כסף, חובת הפדיון היא על בכור לאמו, גם אם אינו בכור לאביו.
מקור החיוב הוא מן התורה ומוזכר פעמיים : "..אך פדה תפדה את בכור האדם.." (במדבר, יח), וכן "..קדש לי כל בכור פטר כל רחם..." (שמות, יג).
חיוב הפדיון אינו חל על לוי וכהן , רק על ישראל, הפדיון נערך כחלק מסעודת מצווה בה מברך האב - "על פדיון הבן".