כלל אלן הוא כלל שנוסח ע"י הזואולוג ג'ואל אלן, כלל זה עוסק בקשר שבין גודל אברים בגוף בעלי חיים (בעלי דם חם) ובין טמפרטורת הסביבה בה הם חיים.
לפי כלל אלן - גודל הגפיים או איברי הגוף הבולטים (זנב, אוזניים וכד') של בעלי חיים מקיים יחס ישר עם חום הסביבה הממוצע בה הם חיים.
זאת מנימוקים של פיזור חום הנובע משטח פנים גבוה של אברי הגוף. כך, במקומות קרים יהיו איברים אלו קטנים יותר ובמקומות חמים - יהיו גדולים יחסית.
לבעלי חיים באזורי מדבריות יהיו אוזניים גדולות יחסית לגודל הגוף, זאת כדי שיסייעו בצינון הגוף. לעומת זאת אצל דוב הקוטב - האוזניים קטנות מאוד יחסית לגופו ההגדול כך יש פיזור חום מופחת וחום הגוף נשמר יותר.