כלל ברגמן הוא כלל שנוסח ע"י הזואולוג כריסטיאן ברגמן, בדומה ל"כלל אלן", כלל ברגמן עוסק בקשר שבין גודל הגוף כולו של פרטים מבעלי חיים השייכים למין או לתת מין מסויים (בעלי דם חם) ובין טמפרטורת הסביבה בה הם חיים.
לפי כלל ברגמן - גודל הגוף ומסתו אצל הפרטים מקיים יחס הפוך עם חום הסביבה הממוצע בה הם חיים.
ברגמן ביסס את הכלל שלו על כמה שיקולים, ואיזן בין נימוקי פיזור חום הנובע משטח פנים גבוה של הגוף בכללותו ובין שיקולי הפקת אנרגיה מתאי הגוף.
ברגמן קבע כי - ככל שבעל החיים גדול יותר, כך קל לו יותר לשמור על טמפרטורה קבועה של הגוף (למרות פיזור החום), שכן חום הגוף נוצר על ידי תהליכי בעירה פנימיים בתאים, והוא תלוי בכמות התאים החיים.