כוכבים המקיימים תהליכי היתוך גרעיני, (כמו השמש), מסיימים את חייהם עם כלות הדלק הגרעיני בליבתם, למסת הכוכב השפעה מכרעת על הדרך בה יסיים הכוכב את "חייו".
אם מסת הכוכב היא מעל 1.4 מסות שמש (כלומר, גדולה ממסת השמש בארבעים אחוז לערך), אזי יעבור הכוכב קריסה דרך התפוצצות לסופרנובה, ולאחריה יקרוס לכוכב נייטרונים, או חור שחור.
כוכב שמסתו היא מתחת לגבול של 1.4 מסות שמש, הופך בתהליכי קריסה שונים לענק אדום ולאחריו לננס לבן, ליבתו של הננס הלבן היא ברובה פחמן אשר בו פסקה שרשרת תהליכי ההיתוך הגרעיני בליבת הכוכב.
מתוך תצפיות, מעריכים כי הרדיוס של הננס הלבן הוא בסדרי הגודל של רדיוס כדור הארץ, ועם זאת מסתו קרובה למסת שמש - התוצאה : הכוכב דחוס מאוד וצפיפות החומר בו מגיעה כדי טון לסנטימטר מעוקב. הננס הלבן הוא אחד הגופים הדחוסים ביותר ביקום (אחרי כוכבי נייטרונים וחורים שחורים).