תמיסת רינגר - תמיסה פיסיולוגית חשובה המכילה :
- מים מזוקקים.
- יוני נתרן 130 mM, כלור 109 mM, אשלגן 4 mM, סידן 3 mM וביקרבונט 3 mM.
תמיסת רינגר נרקחה לראשונה ע"י סידני רינגר בסוף המאה ה-19 ומפורסמת בכך שהיא מאפשרת את המשך פעולתו של הלב למשך שעות אחדות לאחר שהוצא מן הגוף - מלמדת על תפקידו החשוב של הסידן לפעולת שריר הלב,
תמיסת רינגר משמשת רבות ברפואה - להזרקה בבני אדם למטרות רפואיות (ובבעלי חיים למטרות טיפוליות ומחקריות), התמיסה משמשת בסיס לשמירת איברים, רקמות ותאים מחוץ לגוף בעת השתלת איברים.