אנטי פסיכיאטריה - תפיסת עולם פילוסופית ורפואית בעיקר מהזרם האקזיסטנציאלי, הגיעה הלשיאה בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים.
ביסוד השיטה עמד טיעון כנגד - הרפואה, הפסיכיאטריה והפסיכיאטרים - לפיו אנשים המסווגים כחולי נפש אינם "חולים" כי אם מתנהגים אחרת, ורק החברה המחזיקה מעצמה "בריאה" מתייגת ומקטלגת אותם ככאלה מנימוקים של חוסר נוחות וחוסר רצון להתמודד עם חריגות, שונות או כל ביטוי של נון-קונפורמיסטיות אשר אינו בתוך הנורמות "הטובות" שלה.
בין האישים המובילים זרם זה : הוגה הדעות הצרפתי מישל פוקו והפסיכיאטרים תומאס סאס ורונאלד לאינג.