תורת ההפרעות - אוסף של שיטות מתמטיות המשמשות לפתרון מקורב של בעיות פיסיקליות אשר הפתרון האנליטי המדויק שלהן מורכב, קשה, מכיל משתנים רבים ומביא לערכי תוצאה קיצוניים.
שימוש רב נעשה בתורת ההפרעות בפתרון בעיות במכניקת הקוונטים.
בבסיס הרעיון - משתמשים בפתרון המדויק הידוע למצב בסיסי נתון של המערכת, אל המצבים האחרים המיועדים לפתרון (בתנאי שאינם שונים באופן רב מהמצב הבסיסי) מתייחסים כאל הפרעה או סטיה ממצב בסיסי זה. באופן כזה מתקבל קירוב טוב למדי או תיאור שהוא מדויק יחסית למצב הנדון.
בהתאם לסוג הדיון, קיימות תורות הפרעות : האחת בלתי תלויה בזמן - שאינה מכילה הפרעות המתפתחות בזמן. והאחרת - תורת ההפרעות התלויה בזמן - העוסקת במצבים בהם יש הפרעות התלויות ומתפתחות בזמן.