פילוסופיה של הלשון היא תחום בפילוסופיה העוסק בשפה ובמשמעות המילים שבה.
לפי גישות פילוסופיות שונות השפה היא המצע עליו מתקיימת המחשבה, למילים בשפה משמעויות שונות הניתנות לפירוש והבנה באופנים שונים, בפרט ביטויים מן הסוג "אהבה", "אלוהים" וכיו"ב.
מירב העיסוק בשאלות כגון אלה החל במסגרת הפילוסופיה האנליטית (הענף הפילוסופי שהתפתח בעיקר בארצות האנגלו-סקסיות במאה ה-19) שעסקה בניתוח הלשון האנושית ומושגיה כדי להבהיר ולהבטיח שהדברים הנאמרים הינם קוהרנטיים ובעלי תוקף לוגי.
פילוסופים בולטים שעסקו בתחום היו : פרגה, ברטראנד ראסל, לודוויג ויטגנשטיין, ג'והן סירל, דונלד דייווידסון.