גז פחמימני מעובה - גפ"מ, מוכר יותר בשמו היומיומי "גז בישול" - זוהי תערובת של גזים פחמימניים השמשת כמקור אנרגיה להסקה, בישול הנעת כלי רכב וכד'.
לגזים פחממניים מסוג זה יתרון בכך שהם מתעבים תחת לחץ נמוך יחסית, עובדה זו היא בעלת חשיבות בכל הקשור לאחסון ושינוע הגז ולכדאיות והזמינות של השימוש בו.
עפי"ר התערובות המסחריות של גפ"מ מגוונות, יש תערובות המכילות בעיקר פרופאן, יש המכילות בעיקר בוטאן ויש תערובות שכמויות הפרופאן והבוטאן שוות - הכל לפי מטרת השימוש.
הגז המעובה הוא דליק וחסר כל ריח על כן מוסיפים בריכוז קטן גם חומרי ריח שיסייעו באיתור ויתריעו על דליפות של הגז ממיכליו.
בהיותו כבד מן האויר, הגז נוטה להצטבר במקומות נמוכים ובמרתפים ומחייב משנה זהירות בשימוש בו.
הגזים מרכיבי הגפ"ם מופקים מנפט גולמי בתהליך הזיקוק.
הגז עובה לראשונה בתחילת המאה העשרים בארצות הברית ובשנת 1912 היה כבר גפ"מ בשימוש מסחרי.
הגפ"מ מאוחסן במיכלי פלדה, הלחץ במיכל קטן מ -2 אטמוספירות כך שניתן להשתמש בו להנעת כלי רכב ללא סיכון.
הטכנולוגיה כיום (2007) עושה שימוש במיכלי גז לרכב בלחץ של בלחץ של 30-40 אטמוספירות כך שמתאפשרת אגירת אנרגיה בכמות מספקת להסעת כלי רכב בשימוש יומיומי.