סילוגיזם - מבנה לוגי של היקש אשר מביא למסקנה הנובעת בהכרח מתוך שתי אחרות (ההנחות). הסילוגיזם הוגדר ככזה ע"י אריסטו.
בסילוגיזם אם כן, שלושה חלקים : הנחה ראשית, הנחה משנית ומסקנה.
המסקנה - הנובעת באופן הגיוני מההנחה הראשית והמשנית.
בסילוגיזם ההנחה הראשית היא עקרון כללי (כגון כל הכלבים נובחים), ההנחה המשנית היא הצהרה קונקרטית (כל הפודלים הם כלבים). לוגית, המסקנה מתקבלת ע"י שמחילים את ההנחה הראשית ביחס למשנית (כל הפודלים נובחים).
הדוגמה הטובה ביותר - הסילוגיזם הקלאסי של אריסטו:
- כל בני האדם (ב') הם בני תמותה (א'), (ראשית).
- כל היוונים (ג') הם בני אדם (ב'), (משנית).
כי אז כל היוונים (ג') הם בני תמותה (א') (מסקנה).
כאן בדוגמה :
- "בני תמותה" : המונח הגדול.
- "היוונים" : המונח הקטן.
- "בני אדם" הוא המונח המשותף.
בהמשך הציג אריסטו כמה סוגים של סילוגיזם אשר כולם מקיימים את הדגם הלוגי המתואר לעיל.