אוקסימורון - מבע לשוני המורכב משני אלמנטים סותרים או מנוגדים שצירופם יוצר לכאורה משמעות פרדוכסלית שהיא מעבר למחשבה ההגיונית, אך בו בזמן ממזג את הניגודים לידי אחדות בעלת משמעות. מקור המילה מיוונית אוקסי - חד מורוס - קהה. השימוש באוקסימורון נועד לתאר ניגוד מכוון וברור, כאמצעי רטורי על מנת להגביר את הרושם וההפתעה. דוגמאות: "שתיקה רועמת", "קול דממה דקה", "סוד גלוי".
(אסנת אלעד)