מלחה - אזור בו באדמה יש ריכוז גבוה של מלחים בדרך כלל NaCl (מלח שולחן).
התופעה אופיינת לאזורים חמים המהוים אזורי ניקוז שמהם המים לא מתנקזים למקום נמוך אחר, בתנאים אלה המים מתאדים בשל החום ומותירים אחריהם מלחים שונים.
במהלך הזמן האדמה הופכת בשל כך למלוחה ואינה כשירה לגידולים חקלאיים. במקרים שבהם קצב האידוי קטן מקצב ניקוז המים נוצר במקום מקווה מים מלוח כמו ים המלח.
בשל מליחותה האדמה כאמור אינה כשירה לגידולים חקלאיים ומגוון הצומח באדמה זו מצומצם וכולל בעיקר צמחים שהסתגלו למליחות הגבוה.
בישארל יש מלחות בערבה ולאורך השבר הסורי אפריקאי עד בית שאן.